היי אני לילך ארצי מחולון אני מפחדת אני מפחדת מהמון דברים אבל מדבר אחד אני מפחדת הכי הרבה מהזמן אני נולדתי להורי שהם היו בגיל מאוד צעיר ואנהי מפחדת השנה אבא שלי החיים שלי יהיה בגיל שישים ואני רק בת 13 מפחדת שהוא לא יזכה לראות אותי גדלה את הנכדים שלו עולים לכיתה אלף שלא יכיר את בעליזה מפחיד שהמוות קרוב אתה מתחיל לפחד לא ממנו אלייך ממנו לאנשים שאתה אוהב אימא שלי תזכה לראות אותם אני בטוחה אבל אבא שלי הוא המקור לכל האושר שלי בעולם לפעמים כשאני מסתכלת בתמונות ורואה איך האחים שלי חיו כילדים אני כועסת כועסת אל ההורים שלי שהביאו אותי בגיל מאוחר אל החיים אל איך שהאחים שלי זכו לגדל את ילדיהם עם אבי ואמי אבל אני רוצה להישאר ילדה בת ארבע בלי צרות שאבא שלי היה צעיר חי אני רוצה שהוא יוכל לרוץ ללכת שהוא לא יהיה נכה שהוא ירוץ איתי זה מגיע לי אני חושבת לא? מגיע לי שהיה לי אבא ואימא שיגדלו איתי את הפוסט הזה א ני כותבת בבכי דבר אחד אסור לי לעשות זה להפסיק את חיי ולהישאר רק בזיכרונות אני צריכה ליצור אותם גם אם הם קשים.